הקדמה

Do Not Touch the Currency! – פסק בהצעתו החד משמעית אחד הפקידים הבכירים בממשלת המנדט בשנת 1921, כשהובאה בפניו התוכנית להנהגת מטבע בארץ ישראל-פלשתינה. (מובא במאמרו של ז. הופיין על אודות הרפורמה בשיטת המטבע - Palestine Economic Society: Currency Reform by S. Hoofien, 1923).

אמירה זו שיקפה היטב את חוסר הרצון, במיוחד של משרד המושבות הבריטי, לעסוק בנושא הרפורמה שבמרכזה עמדה הנפקת שטרות לארץ ישראל-פלשתינה. ואכן נדרשו עשר שנים מאז שהעלתה ההצעה הראשונה להנפיק שטרות בארץ, הצעה שיזמה חברת אנגלו-פלשתינה באוקטובר 1917, ושנדחתה על ידי הממשל הבריטי בנימוק הפוליטי של חשש מלהצטייר באופן חד צדדי לכאורה בפני האוכלוסיה הערבית ועד להצגתם של שטרות מועצת המטבע ב– 1 בנובמבר, 1927.

אולם, לא רק פרטי הדיונים על הרפורמה ועל השתלשלותם מרתקים, ונדמה כי השטרות בארץ ככלל, על אף היותם לכאורה אמצעי תשלום בלבד, עמדו באופן קבוע במוקד של ארועים בלתי רגילים. הראשון שבהם בחודש מאי 1917, כאשר אחמד ג'מאל פאשא, מפקד ארמיה 4 ומושל סוריה וארץ ישראל, פירסם את המשוואה הבלתי נתפשת של גירוש(!) כאמצעי ענישה של אלה שהואשמו בסירוב לקבל את שטרות ממשלת טורקיה לתשלום או פיחתו מערכם.

הלירה המצרית הייתה להילך חוקי בפלשתינה החל מינואר 1918, וזכתה לאמונם המלא של תושבי הארץ. אם כך עולה שאלה חשובה ביותר: מדוע לאחר כמעט עשר שנים של יציבות מוניטרית החליט הממשל הבריטי על הנפקתו של מטבע לארץ?

ובכן התשובה לכך כפי שהציגה משרד המושבות הבריטי הייתה כלכלית גרידא. במצב הנוכחי הרווחים שנבעו כתוצאה ממסחר בלירה המצרית נזקפו לזכותם של ממשלת מצרים והבנק המצרי הלאומי. הנהגת מטבע ייחודי לארץ תביא לכך שכל הרווחים הנובעים ממנו יזקפו לזכות ממשלת פלשתינה.

מעניין לציין כי נימוק זה ניתן לראשונה רק ב- 1927 בסמוך להנפקה למחזור ולפני כן לא היה כל עיסוק בשאלה מהותית זו, אף לא בוועדות המטבע השונות שהתכנסו בשנים 1919- 1925.

בנובמבר 1927, כאמור, נכנסו למחזור הכספים השטרות הראשונים שאי פעם הונפקו עבור ארץ ישראל-פלשתינה, אך על אף משמעותם ההיסטורית, הופעתם עורתה מייד סערה חברתית - ציבורית בקרב כל העדות בארץ. האוכלוסיה היהודית הביעה תחושות אכזבה מכך שהשטרות אינם ממלאים את יעודם הסימבולי וההיסטורי, ואילו העדה הנוצרית קבלה על כך שאינה מיוצגת באיורי השטרות. העיתונות הערבית על כל ענפיה, התלוננה על השפלת האוכלוסיה הערבית בהנפקת השטרות כמו שהם, ונכבדי העדה ביפו קראו להחרמתם ולהותרת חשבונות הבנקים במטבע המצרי.

גם לאחר שוך הסערה ולאחר שהשטרות החדשים נטמעו במחזור הכספים, נקשרו אלה לארועים מיוחדים אחרים, בין היתר

  • דיונים שנמשכו כעשר שנים להצגת עיצובים חדשים
  • הערכות להדפסת חירום מקומית על רקע ניתוק קווי האספקה מבריטניה במלחמת העולם השנייה
  • הכרזה על השטרות כהליך חוקי בקפריסין כצעד חירום במלחמת העולם השנייה
  • זיופים על ידי המחתרות

בסופו של דבר, בשנת 1948, הובילו המהלכים ההיסטורים לכך ששטרות מועצת המטבע הילכו במחזור בשלושה אזורים נפרדים פוליטית: ארץ ישראל, עבר הירדן ורצועת עזה, ותוך זמן קצר ביותר היו השתיים האחרונות במצב מלחמה עם הראשונה.

אמנם שטרות מועצת המטבע של פלשתינה (א"י) פסקו לשמש אמצעי תשלום כבר לפני יותר מיובל שנים, עדיין הם מרתקים בייחודם ובתפקידם בהיסטוריה המוניטרית.

כיום ישנם עשרות רבות של אספני שטרות אלה, ותחום האיסוף מגוון – החל מאיסוף על פי ערך, איסוף סדרות על פי תאריך ועד לאיסוף שיטתי על פי פרפיקסים של כלל הסדרות על כל ערכיהן ותאריכהן.

חזרה לראש העמוד

 
בניית אתרים | מסחר אלקטרוני - ATPLOGIC  ATPLOGIC